שלושה סוגים, לא אחד
הבלבול בין שלושת הסוגים הוא מה שגורם לרוב האכזבות. מלגות ממשלתיות מלאות ניתנות למספר קטן מאוד של סטודנטים בכל שנה, ורובן לתארים מתקדמים. מלגות של האוניברסיטה הן הנחות חלקיות בשכר הלימוד, שמוחלטות יחד עם הקבלה. מלגות פרטיות מגיעות מקרנות ומנאמנויות עם קריטריונים צרים.
- Chevening – מלגה מלאה של ממשלת בריטניה לתואר שני, שדורשת שנתיים של ניסיון תעסוקתי, ופורטל ההגשה שלה נפתח פעם בשנה. היא פתוחה לבעלי דרכונים רבים באזור; בדקו בדף הזכאות אם הדרכון שלכם כלול.
- מלגות חבר העמים (Commonwealth Scholarships) – רק לאזרחי מדינות זכאיות בחבר העמים הבריטי, ובעיקר לתארים מתקדמים. ישראל, ירדן ופלסטין אינן חברות בחבר העמים, ולכן המלגות האלה לא רלוונטיות לרוב המשפחות שאנחנו עובדים איתן.
- מלגות הצטיינות או מלגות למצטיינים בינלאומיים מטעם האוניברסיטה עצמה – 10% עד 50% משכר הלימוד, ולעיתים קרובות הן ניתנות אוטומטית למועמדים חזקים, בלי טופס נפרד.
למה רוב המועמדים מפסידים עוד לפני שהתחילו
כי המועדים האחרונים למלגות מגיעים לפני המועדים האחרונים לקבלה. רבות מהמלגות נסגרות בדצמבר או בינואר – עוד לפני שההצעות מהאוניברסיטאות מגיעות. מי שמחכים להצעה ורק אז מתחילים לחפש מימון, כבר פספסו את ההזדמנות.
המספרים שכדאי להכיר לפני שחולמים
שכר הלימוד לתואר ראשון לסטודנטים בינלאומיים בבריטניה נע בדרך כלל בין £20,000 ל-£38,000 בשנה, לפי התוכנית, וברפואה הוא גבוה יותר. לזה יש להוסיף את דמי המחיה שמשרד הפנים הבריטי (Home Office) דורש להציג לצורך הוויזה: £1,529 לחודש בלונדון ו-£1,171 בשאר המקומות, לתשעה חודשים. מלגה חלקית של 25% לא פותרת את המשוואה לבדה – אבל היא מקלה עליה באופן מורגש.
מה באמת משפר את הסיכויים
ועדות מלגות קוראות סיפור, לא רשימת ציונים. התיקים הזוכים שראינו תמיד חיברו בין התחום לבין השפעה ברורה על הקהילה שממנה באו המועמדים, וגיבו זאת בהוכחות: פרויקט, התנדבות לאורך זמן או עבודה ממשית – לא כוונות.
שאלות נפוצות
מקורות רשמיים
את כל מה שכתוב למעלה אפשר לבדוק ישירות מול הגופים הרשמיים:
איפה הילד או הילדה שלכם עומדים היום?
התחילו עם כלי ההתאמה החינמי: ארבע שאלות, ואחריהן רשימה של אוניברסיטאות שמתאימות לציונים ולתחום שנבחר, עם העלויות של כל אחת.